פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על אור חדש ד׳:י׳

10 209 משוה בין שני הפסוקים; בפסוקנו נאמר "ותאמר אסתר להתך ותצוהו אל מרדכי", ואילו למעלה בפסוק ה נאמר "ותקרא אסתר להתך מסריסי המלך אשר העמיד לפניה ותצוהו על מרדכי לדעת מה זה ועל מה זה", ובא לבאר מדוע כאן נאמר "אל מרדכי" ולמעלה נאמר "על מרדכי". וכן העיר היוסף לקח.

11 210 ו"תצוהו על מרדכי" הוא כמו על אודות מרדכי.

12 211 פירוש - ליידע את מרדכי שלא נקראה למלך זה שלשים יום, והסכנה שבדבר.

13 212 פירוש - אסתר צותה להתך שידאג למחסורו של מרדכי.

14 213 לשון תרגום יונתן כאן: "ואמרת אסתר להתך למיזל ולמללא למרדכי ופקידת ליה על עיסק מרדכי דלא יגרי עם המן מצותא ארום דבבו דביני יעקב ועשו הוה נטר ליה". תרגומו: ותאמר אסתר להתך ללכת ולדבר אל מרדכי, ותצוהו על דבר מרדכי שלא יתגרה בריב עם המן, כי השנאה שבין יעקב ועשיו הוא נוטר לו.

15 214 לשונו למעלה פ"ג לאחר ציון 113: "ויש מקשין, כי למה עשה זה מרדכי, היה לו לסלק עצמו מן שער המלך, ולא היה לו לסכן עצמו ואת כל ישראל להתגרות ברשע. ואין זה קשיא, כדאמרינן בפרק קמא דברכות ז: 'עוזבי תורה יהללו רשע ושומרי תורה יתגרו בם' משלי כח, ד. ומכל שכן רשע שהוא המן, שהוכן למכשול ולתקלה את כל ישראל, ולכך היה מתגרה ברשע הזה. ומכל שכן כי היה מרדכי מקדש את השם על ידי זה שלא יכרע ולא ישתחוה להמן, ויש לו לקדש את השם, ומצוה היא, אף שיכול למלט את נפשו", וראה שם הערה 118.

16 215 שאמרו שם "מותר להתגרות ברשעים בעולם הזה... איני, והאמר רבי יצחק אם ראית רשע שהשעה משחקת לו אל תתגרה בו... לא קשיא, הא במילי דידיה, הא במילי דשמיא. ואיבעית אימא, הא והא במילי דשמיא, ולא קשיא, הא ברשע שהשעה משחקת לו, הא ברשע שאין השעה משחקת לו. ואיבעית אימא הא והא ברשע שהשעה משחקת לו, ולא קשיא, הא בצדיק גמור, הא בצדיק שאינו גמור". ונמצא שלפי האוקימתא הראשונה והשלישית שפיר התגרה מרדכי בהמן הרשע. ובסמוך יוכח שמכריע כאוקימתא השלישית שהואיל ומרדכי הוא צדיק גמור, לכך הוא רשאי להתגרות בהמן ראה למעלה פ"ג הערה 118.

17 216 לשונו למעלה בהקדמה לפני ציון 198: "כי הצדיקים הם מועטים". ואמרו חכמים יומא לח: "ראה הקב"ה שצדיקים מועטין, עמד ושתלן בכל דור ודור". ובנתיב הצדק ס"פ א כתב: "כי הצדיק שהוא נבדל מן החמרי, כמו שאמרנו, וידוע כי העולם הזה הוא עולם גשמי, ולפיכך אי אפשר שיהיה הצדק הרבה, ואין קיום לעולם בלא צדיקים, ולפיכך שתלן בכל דור ודור". ועוד אמרו סוכה מה: "ראיתי בני עלייה והן מועטין". וראה למעלה בהקדמה הערה 198, פ"ג הערה 293, ונתיב התורה פ"ח הערה 106.

18 217 המנות הלוי קלד: האריך בענין זה, ובתוך דבריו כתב: "נוראות נפלאתי על המתרגם שתרגם ומביא דברי התרגום... ואם היה דבר מרדכי והמן על עסק נחלת שדה וכרם, היה הדבר מתקבל שלא יתגרה בו. אבל אחרי אשר הדבר הוא על דבר תורה, שהוא עשה עצמו אלוה, ורצה להיות נעבד... היאך הותר למרדכי שלא להתגרות. ומקרא מלא משלי כח, ד 'ושומרי תורה יתגרו בם', כ"ש בדבר עבודת אלילים. והכתוב צווח תהלים קלט, כא 'הלא משנאיך ה' אשנא ובתקוממיך אתקוטט'. ומה עלה על לב אסתר להשיאו עצה הפך התורה". ומיישב זאת שאסתר ציותה על מרדכי שלא יהיה נמצא במקום שהמן נמצא, ושיחביא עצמו כדי שלא יראהו המן, וכלשונו: "לכן טוב שיעלים או יחביא עצמו שלא יראהו המן, לא שתיעצהו שישלים עמו ושיעשה רצונו, חלילה חלילה, רק שלא יזמין עצמו במקום שהוא נמצא". והמהר"ל אינו מסכים עם תשובתו, כי כאמור צדיק גמור יכול להתגרות ברשע. לכך ביאר שנהי שלצדיק זה שרי, אך אין כל שאר ישראל צדיקים, לכך אין זה מן הראוי שמרדכי יתגרה בהמן.